לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א כה לא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב לַאדֹנִי וְלִשְׁפָּךְ דָּם חִנָּם וּלְהוֹשִׁיעַ אֲדֹנִי לוֹ וְהֵיטִב יְהוָה לַאדֹנִי וְזָכַרְתָּ אֶת אֲמָתֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְלֹ֣א תִהְיֶ֣ה זֹ֣את ׀ לְךָ֡ לְפוּקָה֩ וּלְמִכְשׁ֨וֹל לֵ֜ב לַאדֹנִ֗י וְלִשְׁפׇּךְ־דָּם֙ חִנָּ֔ם וּלְהוֹשִׁ֥יעַ אֲדֹנִ֖י ל֑וֹ וְהֵיטִ֤ב יְהֹוָה֙ לַֽאדֹנִ֔י וְזָכַרְתָּ֖ אֶת־אֲמָתֶֽךָ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ולא תהיה וגו' לפוקה" - לכשלון כמו (נחום ב יא) ופיק ברכים שאם היית עושה זאת לא יהיה לך פתחון פה לרדות אדם לדורות הבאים על שפיכות דמים "ולהושיע אדני לו" - שתנקום אתה את נקמתך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"לפוקה" - אף הוא ענין מכשול כמו (נחום ב יא)ופיק ברכים 

מצודת דוד

"והיטב ה' לאדוני" - רצה לומר הן ידעתי כאשר ייטיב ה' לאדוני וימלוך כאות נפשו זכור תזכור את אמתך להחזיק לי טובה על העצה היעוצה למנעך מבוא בדמים

"ולא תהיה זאת לך לפוקה" - רצה לומר כשתמלוך לא יזיק לך כלל דברי חרפת נבל להיות מבוזה בעבור זה בעיני העם ואפילו למכשול לב אדוני לא יהיה כי לא תחוש אז לדברי נבל כזה וכאשר לא תמיתהו תוסר מן הקלון כי לא יאמר אז עליך שדרכך לשפוך דם חנם ולהושיע לעצמך בכח זרועך וכאלו אמרה הן עתה עוד היותך נרדף בהרים מפני שאול חושש אתה לחרפת נבל אבל לא תחוש במה שיאמרו שאתה שופך דם חנם ומושיע לעצמך בכח זרועך היות עכשיו אין מעלתך גדולה כל כך לחוש לדברים כאלה אבל לאחר שתמלוך נהפוך הוא (הנה באמת הבנת הדברים האלה אליה וקוץ בה בהקטין עתה מעלתו ולזה שאלה בראשית אמריה שא נא לפשע אמתך)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול". שכבר ימצא שאול זכות במעשה הזה שרודף אותך כדין, כי שפכת דם חנם, כי עדיין לא הגעת למלכות. וגם כמ"ש חז"ל שאם יבא

דין לפניך שהעני בקש צדקה מן העשיר והרגו על שסרב מלתת לו, לא תוכל לעשות בו משפט, כי גם אתה עשית כזאת. ויש הבדל בין פוקה ומכשול, ששם פיק משתתף עם הוראתו השנית מענין הוצאה, כמו זממו אל תפק (תהלים קמ, ט), טוב יפיק רצון מה' (משלי יב, ב), שגדרו שמוציא לחוץ דבר הסגור וצרור ונבלע במקומו כאילו יצא מן הנעלם אל הגילוי, ובא לרוב על הוצאת עצמיים הגיונים, ומזה בא "פיק ברכים" בשיתוף עם המכשול, שמוציא הרע הטמון ותכונה רעה אל הפועל, ויכשל בה, ומזה פיק ברכים, שנפרדו צומת הגידים וקשורי הברכים ונתרפו מקשורם. וכן יל"פ פקו פליליה (ישעיה כח, ז), שהוציאו עברות היוצאות מתכונת רעות נפשיות ממסגרותיהם, כמו והוא עון פלילי (איוב לא, כח): "והיטב" "ה' לאדני". בעת הזאת תזכר את אמתך כי מנעתי אותך מדבר שהיית מתחרט עליו כל הימים: